אם יש משהו בחיים שאני מודה על הסבל שסבלתי בגללו,
זה על הלימודים שלי בטכניון.

מעולם לא ראיתי חוסר התאמה משווע כמו הנפש שלי
ולימודי הנדסה. אני כל כך יצירתי והומאני,
שלימודים של כל המקצועות המדעיים
היו כמו חומר רדיואקטיבי לשמחת החיים שלי.

את הסמסטר הראשון סיימתי עם 3 שליליים ומכתב אזהרה.
אתם מבינים, בבית הספר אם תעשה את השיעורים
ותלמד למבחן תקבל מאה.
בטכניון תקבל 17 מתוך 100.

שום דבר שיש במבחן הוא לא החומר שלמדת,
אלא החומר שהיית אמור להבין כתוצאה ממה שלמדת.
ואני הרגשתי אידיוט לחלוטין.
וזו היתה הנחת העבודה שלי. שאני לא מבין כלום.

אז שיניתי אסטרטגיה.
נרשמתי למתרגלים הכי גרועים שיש.
ככה הייתי היחידי שם וקיבלתי שיעור פרטי מהם.

מעבר לזה, הבנתי שהדרך היחידה ללמוד היא ממבחני עבר,
והייתי עובר במשך זמן ארוך על כל המבחנים שהיו אי פעם,
פתורים.
וככה ראיתי תבניות שהמרצים משתמשים בהם פעם אחרי פעם.
הרי הם לא ימציאו את הגלגל מחדש בכל סמסטר.

לכל מבחן היה מותר להכניס דף נוסחאות אחד,
ואני הבנתי מכל המבחנים הפתורים איך פותרים את השאלות השונות,
ודף הנוסחאות שלי הכיל תרשימי זרימה לפתרון שאלות מסוגים שונים.

כך בתוך שני סמסטרים עליתי מהאיש הכי נכשל בטכניון
לממוצע של 80,
כשאני ללא ספק הרבה פחות חכם מרוב החברים שלי לספסל הלימודים.

סיימתי את הטכניון כשאני מרגיש כמו חיה פצועה.
מחפש הנדסה, הגיון, תבנית בכל דבר.
זו היתה מגבלה חזקה על החיים.

עד שהגעתי, עשור לאחר מכן- לקורס אימון.
שם זו הפכה להיות מתנה מדהימה.
הייתי שם כמו "איש הגשם",
זה שרואה את ההתנהגות לפני שהיא קורית.

המחשבה ההנדסית הזו
עזרה לי מאוד אחר לאורך הקריירה עם שינוי הרגלים. מאוד.
כי הרגל הוא תבנית.
הוא דפוס שחוזר על עצמו. שוב ושוב, מאחורי הקלעים.
וברגע שאנחנו מבינים אותו-
יש בו היגיון.
זה לא שדים פנימיים או דפיקות שלנו,
אלא מחשבה שמובילה לרגש שמובילה להתנהגות שהפכה לאוטומטית.
למשל...
אכילה ריגשית... מכירים?
זו תחושת בדידות שנפתרת על ידי חיפוש של נחת. במקרר.
ההפרש בין התחושה להליכה למקרר היא אלפית שניה.
אבל זה פתיר!

ודחיינות, זה פחד מהלא נודע שמחפש נחת בזה שהדברים לא יהיו מולי עכשיו.
הכל קורה שוב ושוב. אוטומט.

עכשיו יש לי גם את הכלים לפרק דפוסים מהר,
(לזה קוראים שיטת המגדלור).
וזה הכי שווה שיש.

אז אני רוצה להסביר את זה.
להראות איך עובדים הרגלים ואיך מפרקים אותם.
זה יהיה ממש לא מסובך- מבטיח.